Close up of opened book on wooden table. Education concept.

W2T – המדריך! (חלק שני)

שלום לכולם!

לאחר הפסקה (קצת ארוכה, האמת) הגיע הזמן לחלקו השני של המדריך למאקרו W2T. בחלק הזה נסקור את איזור ההגדרות המתקדמות ואת הנושא של קובץ הסגנון ביתר הרחבה בעז"ה.

הגדרות מתקדמות

בלחיצה על החץ הכחול שבתחתית הדיאלוג, ייפתח אזור נוסף בדיאלוג, אזור ה'שונות', ובו מספר הגדרות נוספות למתקדמים.

> החלק הראשון קשור לקובץ הסגנון שהמאקרו יוצר בסיום התהליך:

  • לרשום את התכונות ב CAPS – הוראות העיצוב יירשמו בקובץ הסגנון באותיות גדולות ולא בקטנות. (שימושי למי שרגיל בדרך כלל להכניס את הפקודות באמצעות החלונית המיוחדת 'ערוך סגנון' הנפתחת בלחיצה על צמד המקשים Ctrl+W, וממילא רגיל לראות את הפקודות בכתב גדול).
  • לרשום תיאור תג – ליד כל קוד שיתווסף בקובץ הסגנון, יירשם גם תיאור קצר של הקוד.
  • לא לרשום תיאור וורד – כברירת מחדל, בסוף כל קוד (לאחר צמד סימני פסיק נקודה) יופיע תיאור קצר על העיצוב של קוד זה בוורד (לדוגמא: אם בוורד קוד 01 ניתן לפיסקא הכתובה בפונט דוד גודל 14, תיאור זה יירשם בקובץ הסגנון ליד קוד 01, וכן ע"ז הדרך). במידה ותסמנו תיבה זו, התיאור לא יירשם.
  • לא לרשום קודי תו שאינם בשימוש – כאשר תיבה זו מסומנת, המאקרו לא ירשום בקובץ הסגנון קודים של תווים שאינם בשימוש.
  • לא לרשום תכונות בתוך הקודים – כאשר תיבה זו מסומנת, המאקרו ייצור קובץ סגנון ובו רשימה של הקודים בהם הוא השתמש לקידוד המסמך, ללא הוספת תכונות כלשהם לכל קוד וקוד. מה שתקבלו יהיה בעצם רשימת קודים ותו לא.

> החלק השני כולל הגדרות מתקדמות לפעולת המאקרו:

  • חבר הערות לפנים – בסימון תיבה זו, המאקרו יעתיק את כל הערות השוליים, וידביק אותם בזו אחר זו בסוף הקובץ. בצורה כזו ניתן לייבא את המסמך בקובץ אחד לתג, במקום בשניים נפרדים. (כיום ניתן לייבא קובץ עם הערות שוליים, ו'תג' יודעת לפצל אותו לשני קבצים נפרדים. בהזדמנות נאריך על כך בפוסט מיוחד בעז"ה).
  • ייבוא תגי XML – יעיל לתיקון סגנונות פיסקא שהתקלקלו.
  • השתלה מהירה (תו) – בכדי לשתול את הקודים המאקרו משתמש באחת משני הדרכים הבאות: 1. סורק את כל המסמך ומאתר את כל השילובים האפשריים, ואז שותל אותם. 2. סורק שורה אחר שורה, וכשמוצא טקסט בעיצוב שעדיין לא נשתל לו קוד, שותל קוד בכל המופעים של אותו עיצוב במסמך, ואז ממשיך ממקום שהפסיק ומחפש עוד טקסט שלא נשתל לו קוד, וכן הלאה ע"ז הדרך, עד שלא מוצא עוד טקסט. לכל אחת מהשיטות היתרונות שלה. כברירת מחדל התוכנה עובדת באופן הראשון, אך אם כמות השילובים עוברת את ה 5000, התוכנה עובדת באופן השני. על ידי סימון התיבה הזו, התוכנה תעבוד באופן השני בכל מקרה.
  • סימני RTL/LTR שומר על שפת התווים ה'אמביוולנטים' (מספרים, סוגריים וכדו'), שלא יתהפכו מעברית ללועזית או להיפך. השמירה נעשית על ידי השימוש בסימנים המיוחדים לכך, כאשר בסוף פעולת המאקרו יימחקו סימנים אלו (גם אותם סימנים שהיו במסמך קודם הרצת המאקרו – לתשומת ליבכם).

קובץ הסגנון

כאמור בתחילת דברינו, בסיום הפעולה יוצר המאקרו קובץ סגנון ל'תג' ובו רשימה של כל הקודים אותם שתל המאקרו במסמך הנוכחי.

לצד כל קוד בקובץ הסגנון, כברירת מחדל יופיעו הפרטים הבאים:

1. תיאור של תכונות אותו הקוד ב'תג'.

2. תיאור של תכונות אותו הקוד ב'וורד'.

החלק השמאלי הוא 'תיאור התכונות בתג', והחלק הימני 'תיאור התכונות בוורד'

בין שני התיאורים יופיע הסימן פסיק נקודה פעמיים (כזה ;; ), על מנת שה'תג' יידע שלא להתייחס להאמור מהסימן הנ"ל והלאה עד סוף השורה.

התועלת שיש בכך היא פשוטה ומתחלקת לשנים:

1. תיאור התכונות ב'תג' – המאקרו בעצם כותב את הפקודות שיובילו את 'תג' לעצב את המסמך כמו שהוא נראה ב'וורד' כעת. לדוגמא: אם הטקסט הרץ ב'וורד' הוא פונט 'דוד' בגודל 14, והוא קיבל את הקוד 01, וההדגשות הם בפונט 'אריאל' בגודל 15, והם קיבלו את הקוד 02, המאקרו יכתוב לצד כל קוד את הפקודות המתאימות, על מנת לגרום ל'תג' לעצב גם ב'תג' את הטקסט הרץ בפונט דוד בגודל הנ"ל, ואת ההדגשות בפונט אריאל מודגש בגודל הנ"ל, וכן על זה הדרך.

התועלת שבכך היא למי שקיבל עבודה ממחבר שכבר פחות או יותר עיצב את הספר ב'וורד' ומעוניין שהספר ייראה בצורה דומה למה שעיצב, שאז במקום לכתוב את כל הקודים מההתחלה, המאקרו פשוט 'שואב' את ההגדרות העיצוביות מתוך 'וורד' ישירות ל'תג'.

2. תיאור התכונות ב'וורד' – התועלת בזה היא, שניתן להשתמש בקובץ סגנון אחד לקידוד מספר מסמכים שונים, ובכך לוודא שהטקסטים הדומים בכל המסמכים יקבלו את אותו הקוד. מועיל כמובן למחבר ששולח למעמד כמה ספרים בעיצוב דומה (כגון כמה חלקים של שו"ת וכדו'), שבמקום לקודד כל אחד בנפרד, ואז אולי לקבל קודים שונים לאותו סוג עיצוב (לדוג': פיסאות טקסט רץ בחלק א' יקבלו קוד 01, ואילו הטקסט רץ בחלק ב' יקבל קוד 15, וכן עזה"ד), מקודדים את הקובץ הראשון עם המאקרו, ובעת קידוד הקובץ הבא בתור מגדירים למאקרו לשאוב את סדר הקודים מתוך קובץ הסגנון שנוצר בעת הקידוד של החלק הראשון.

הסיבה שהמאקרו יודע איזה עיצוב קיבל קוד מסויים, היא על ידי תיאור התכונות שמופיע ליד כל קוד בקובץ הסגנון. כאשר המאקרו מוצא במסמך השני עיצוב שדומה לתיאור של עיצוב המופיע כבר בקובץ הסגנון – הוא ייתן לו את אותו קוד.

לאחר שתילת הקודים תוכלו ישר לייבא את המסמך ל'תג' ביחד עם קובץ הסגנון של הקובץ הראשון, ותקבלו את אותו עיצוב בשניהם! הפלא ופלא ממש…

בכל מקרה, לאילו שלא מרגישים צורך באחת משתי האופציות הנ"ל, ישנה אפשרות לבטל אותם בלחיצת כפתור אחת.

אם ברצונכם שהמאקרו לא יכתוב את תיאור התכונות של 'תג' בקובץ הסגנון (אלא יגיש לכם רשימת קודים ריקה בלבד) – בטלו את הסימון מהתיבה 'לרשום תיאור תג'.

אם ברצונכם שהמאקרו לא יכתוב את תיאור התכונות של 'וורד' בקובץ הסגנון, סמנו את התיבה 'לא לרשום תיאור ווארד'.

זהו חברים, עד כאן להפעם. נקווה שהציבור יפיק תועלת מהדברים, ונשתמע בעז"ה בפוסטים הבאים.

נשמח לשמוע את דעתכם על הפוסט – ובכלל על האתר – בתגובות…

3 Responses

  1. חזק וברוך על הפוסט דברים קלירין לעיניים.
    רציתי לומר איזה נקודה על המאקרו הזה, לפני חודשיים בערך הייתי חייב לעמד ספר לפני הבחירות במהירות הבזק והתעכבתי עם הקידוד של הסםר אז החלטתי לקדד במאקרו הנ"ל, בהתחלה הכל היה נראה טוב ויפה, עד שבתג ראיתי שהקובץ סטייל שהמאקרו הכין לי היה כמו קובץ סטייל של חומש מקראות גדולות…
    המאקרו הזה פשוט נתן הרבה קודים שונים לכל פיסקה וקישור וגם לכל כותרת, לפעמים נתן את אותו קוד כמו שצריך להיות ופתאום החליט לתת קוד אחר…
    על כל פנים הייתי חייב להוציא את הספר בלילה אחד ולא הייתה לי ברירה כל כך אלא להיכנע למאקרו, והייתה עבודה לא פחות קשה עם הייתי מקודד כבר לבד…
    ניסיתי להיתגבר על הבעיה בקידוד של המאקור בוורד ולא הצלחתי,
    לסיכום אני חושב שהמאקרו עדיין צריך שיפורים ותיקונים.

    1. שלום איתמר.
      ראשית כל דבריך בהחלט נכונים, המאקרו מזהה כל שינוי – ולו – הקל שבקלים בעיצוב ונותן לו קוד שונה, מה שגורם שבקבצים מבולגנים מתקבלים המון קודים מיותרים. אז אם לא הדגשתי את זה מספיק בתוך הפוסט, אכתוב זאת כאן: עיקר השימוש במאקרו הוא לספרים 'נקיים' יותר, שאין בהם הרבה בלאגן.
      אבל, חשוב לדעת, שבהגדרה נכונה של המאקרו ייחסכו המון קודים מיותרים. ניתן לוותר לדוגמא על השינויים הקשורים לתכונות הפיסקא, כמו 'סגנון פיסקא', 'טורים' ו'יישור', שהמון פעמים מיותרים בהחלט (כיון שבכותרות וכדו' ישנם שינויים מצד הגופן והגודל עצמו). פעולה זו ללא ספק תחסוך מחצית מן הקודים בערך…
      כשאני אישית משתמש במאקרו, אני מעיין אחר כך בקובץ הסגנון, ופשוט בודק את הקודים שהוא יצר, ברגע שאני מגלה קוד מיותר באיזה מקום אני מסיר אותו באמצעות 'חיפוש והחלפה' מכל המסמך בבת אחת. עבודה בצורה כזו יכולה לחסוך המון זמן.
      בכל מקרה, המאקרו אף פעם לא מחליט לתת סתם קוד אחר, אם הוא שם קוד אחר ישנה סיבה לכך…
      בהצלחה!

כתיבת תגובה

שמור על קשר!

הצטרף לרשימת התפוצה של קהילת המעמדים בתג,
וקבל עדכונים על סקריפטים, טקסטים, טיפים ומאמרים חדשים!

האתר עוצב על ידי מכון 'עימודים'

תודה על השיתוף!

אנא הקפידו למלאות את השדות הבאים בצורה מדוייקת